עורכי דין רשלנות רפואית

עורכי דין רשלנות רפואית

מאז ומתמיד היה מוכר עורך דין רשלנות רפואית כסמכות מקצועית המחלצת את המטופל מהעוול שנגרם לו, ממש כשם שטיפול לתיקון הטעות הרפואית מחלץ אותו מהמכאובים שגרמה הרשלנות הרפואית. כמובן שלא כל נזק רשלני ניתן לתיקון, וייתכנו מקרים בהם מטופלים יחיו עם אחוזי נכות, ואף יאבדו את חייהם, תוך שהתביעה תנוהל על ידי חבר או בן משפחה, בשמו של הפציינט המת. מה שחשוב, כאשר אתם נקלעים לטיפול בתביעה של רשלנות רפואית, בין אם אתם הנפגעים ובין אם הנפגע הוא מישהו אחר, זה למצוא עורך דין טוב באמת שיוכל לעשות "מטעמים" גם מנזקים חוקיים שבדרך כלל לא מקבלים עליהם פיצויים.

בישראל, בייחוד במטריה המשפטית, כמה שתדרשו יותר כך קיים סיכוי שתקבלו יותר

נכון, כמו בכל תחום יש נהלים גם במשפט וגם בהצגת הקובלנות על רשלנות רפואית בהריון ולידה, אבל אנו ממליצים לכם לא להגיד לעצמכם "זה עוגן בהסכם אז לא מגיעה לי תביעה". אתם אחראים קודם כל לעצמכם, ולמעשה – רק על עצמכם. לכן, אם כואב לכם אחרי ניתוח וזה חורג מהתקופה שבדרך כלל זה קורה, אם איבדתם תפקוד כלשהו באיבר גוף מסוים עקב הניתוח, אם רופא השיניים העיף אתכם מהמרפאה באמצע טיפול כי לא היה לכם אלפי שקלים לשלם לו – החוזים והנהלים לא רלוונטיים. זו המלחמה שלכם, והיא מתחילה ברגע שכואב לכם תדמיתית או פיזית. רק אז אתם מבינים, למעשה, שאין אמת אחת ושצריך להיכנס במערכת בכל הכוח כדי לזכות בתביעה. המשמעות היא שעליכם למצוא עורך דין רשלנות רפואית ממש טוב, הידוע כעילוי בתחום העיסוק שלו.

עורך דין טוב הוא עורך דין הפועל על פי סדר הפעולות הבא

ראשית כל, הוא אוסף כמה שיותר ניירת, חומרים ומסמכים המעידים על קיום הטיפול או הניתוח. שנית, הוא מקבץ מסמכים המעידים ספציפית על השתתת הנזק על המטופל. שלישית, הוא נעזר בחוות דעת משפטית רפואית, אשר מי שנותן אותה הוא אדם שגם בקיא במדע הרפואה והוא גם משפטן. תפקידו הוא לתת ייעוץ לעורכי דין בנושאים רפואיים. יצוין כי בעבר רופאים לא ששו להתקבל לתפקידים הללו, בעיקר בשנות התשעים, אז מדיניות ה- "שמור לי ואשמור לך" ממש רווחה בקרב הרופאים, שסירבו בתוקף "להלשין" על חבריהם גם אם הם סרחו בטיפול או בניתוח. כיום האחווה הזו נמסה, וניכר כי רופאים לא מעטים ששים לשתף פעולה עם רשויות המשפט. יחד עם זאת, לא מעט מהם עדיין יעדיפו לשמור על סודיות עם רופאים אחרים ולא לחלוק כלום עם הציבור.

מודעות פרסומת

רשלנות רפואית בניתוח

רשלנות רפואית בניתוח

מאז ומעולם היווה הנושא של רשלנות רפואית בניתוח – לסוגיית מפתח בחברה. בעוד אשר אדם מן היישוב ודאי סבור שכל מכאוב או משגה לו גרם הצוות הכירורגי יוכר על ידי הרשויות כרשלנות רפואית, בפועל רק חלק מהמכאובים והמשגים השונים מוגדרים כך. מדוע? משום שבכל ניתוח הרופא נדרש להסביר לפציינט מהן הסכנות שעלולות להיגרם בניתוח, כולל נזקים בלתי הפיכים, והוא מחויב להגיש לפציינט מסמך עליו הוא צריך לחתום בטרם ביצוע הניתוח. אם נוסיף לכך גם את העובדה שמרכזים רפואיים בדרך כלל מצטיידים בעורכי דין מתוחכמים, יש לכם סיבה מספקת לדאוג: הם ינסו להפריך את הקשר בין מצבכם הרעוע כיום לבין הניתוח שעברתם בעבר, ואם לא תצטיידו גם אתם בהגנה משפטית – הם עלולים להצליח בסבירות גבוהה למדי.

נפגעתי מרופא מנתח, אחות בחדר ניתוח או רופא מרדים. מה עלי לעשות?

חשוב לפנות באופן מידי לעורך דין המתמחה ברשלנות רפואית ותביעות רשלנות שיניים, ולוודא שהמשרד שלו הנו עתיר ניסיון בתיקים העוסקים במפגע הספציפי אשר נגרם לך. עורך הדין ינחה אותך אלו מסמכים עליך לאסוף, החל מקבלות וחשבוניות על טיפולים שקדמו לניתוח, ועד לחוזים ומסמכים חתומים בטרם ביצועו, כולל מסמך האזהרה בדבר הסכנות הכרוכות בניתוח – עליו חתמת. עורך הדין יסייע לך ללקט את כל המסמכים, ולאחר מכן הוא יעביר אותם למומחה רפואי על מנת לבנות חוות דעת רפואית.

כיצד בנוי כתב התביעה נגד המוסד המטפל? האם ניתן לתבוע אישית את האח או הרופא הפוגעים?

על פי רוב, לא רק שזה ניתן, כך בנויים רוב כתבי התביעה בנושא. הנתבעים הם גם המוסד הרפואי – בתור מוסד רפואי, וגם הדמות הרפואית הספציפית שגרמה לך למפגע. כתב התביעה בנוי על פי ראשי פרקים, כאשר בדרך כלל הבא בתור הוא ההמשך של קודמו. בכל פרק מנוסחים טיעוני ההגנה השונים, מגובים בראיות מחוות הדעת הרפואית. יצוין כי חוות הדעת הרפואית על פי רוב צריכה להיות מדעית נטו, אך במקרים מעטים ייתכן כי המומחה ועורך הדין ישתמשו בסטטיסטיקה אמפירית לביסוס טענותיהם.

מה אני יכול לקבל מהמדינה כנפגע רשלנות רפואית בניתוח?

אתה יכול לקבל הטבות מהמוסד לביטוח לאומי במסלול נכות. החוק מגדיר 2 היררכיות של נכות: בעלות על אחוזי נכות, והכרה באדם כלשהו כנכה. אלה 2 דברים שונים לחלוטין. אחוזי נכות מקבל כל מי שנבדק על ידי רופא מהביטוח הלאומי, והאחרון אכן מצא שיש פגם בגופו של הנבדק. הכרה כנכה על ידי המוסד לביטוח לאומי מצריכה 60% נכות לפחות, והוכחה שהמפגע גרם לאובדן כושר השתכרות וצמצומו פי 2 לפחות. את הקריטריונים הללו בודקת וועדה של המוסד לביטוח לאומי. מומלץ להתייעץ עם עורך דין הבקיא בנושא. הצלחה בדיון משפטי לגבי רשלנות רפואית בניתוח יכולה לשמש ראיה מוצקה דיו מול רשויות הביטוח הלאומי בוועדה.